רבות נכתב על המוכנות של מנהיגים ועובדים לעולם העבודה החדש – עולם המאופיין בשינויים תדירים, מורכבות ואי-ודאות. ארגונים כמו הפורום הכלכלי העולמי וה- OECD יצרו מודלים המתארים את היכולות להן נזדקק כולנו על מנת להיות רלוונטיים ובעלי מסוגלות תעסוקתית בעולם העבודה החדש. מודלים אלה באים לסייע למדינות, ארגונים ואנשים פרטיים להתמודד בהצלחה עם המהפכה התעשייתית הרביעית. בין היכולות אשר מצויינות בהם ניתן למצוא למידה לאורך החיים, יצירתיות, היכולת לפתור בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית ופולארית ואינטליגנציה רגשית.
אם חשבנו, עד לפני מספר חודשים, שיש לנו שלוש-ארבע שנים כדי להכין את עצמנו לעולם העבודה החדש כך שנשאר רלוונטיים, הרי ברור לנו כיום שאנו חייבים להכין את עצמנו הרבה יותר מהר. חשוב להבין שגם לפני משבר הקורונה היה ברור לכל מי שמבין את השפעתן של מהפכות תעשייתיות כי מיליוני אנשים ברחבי העולם יגלו שאין יותר צורך במקצוע שלהם או בתפקיד שלהם. משבר הקורנה זירז את התהליך ויצר מציאות קשה יותר בבת אחת וללא התראה.
כעת, נדרש ממנהיגי מדינות ברחבי העולם, מנכ"לים של חברות גדולות כקטנות ומנהיגים בכל דרגות הניהול, לנווט בהצלחה במים הסוערים אליהם הובילו אותנו המהפכה התעשייתית הרביעית ומשבר הקורונה, כדי שכולנו נוכל להמשיך לחיות ברווחה אישית וחברתית.
מדינות, ארגונים והחברה בכללותה זקוקים בימים אלה למנהיגים, מנכ"לים ובעלי עסקים אשר:
אינם עסוקים רק בהקטנת עלויות ופיטורי עובדים, אלא עסוקים יותר בהמצאת הארגון שלהם מחדש על מנת להצמיח אותו ואף לגייס עובדים חדשים.
מבינים שעם התפקיד באה גם האחריות שלהם לחברה בכללותה במדינות בהן הם פועלים ולכן, להתנהג בהתאם לטובת הכלל ולא רק לטובתם האישית או הארגונית.
מסייעים למנהליהם ולעובדיהם להרגיש תחושת בטחון ביכולתם לעבור את המשבר בהצלחה ולשמור על מקום פרנסתם.
ולא פחות חשוב – מסייעים לעובדים שלהם להכין את עצמם להתמודדות מיטבית עם עולם העבודה החדש על-ידי הכשרות מתאימות שיסייעו להם לפתח את היכולות החשובות להמשך הצלחה בעולם העבודה החדש.
בכדי לעשות זאת:
- מנכ"לים ומנהיגים בכלל צריכים להבין שאנו פועלים במציאות חדשה לגמרי ושעליהם בצניעות להפוך לסוג של תלמידים – לשאול שאלות, להקשיב לדעותיהם של אחרים, לדעת מה נעשה בעולם ואיך מתמודדים ארגונים דומים. להבין שלא ניתן לגלות ארצות חדשות עם מפות ישנות (כפי שנסח זאת פרופסור גארי האמל, אחד המומחים המובילים לעולם העבודה החדש). עליהם לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהאמין שאנשים יכולים לפתח כישורים חדשים על מנת להמציא את עצמם ואת הארגון שלהם מחדש. הכישורים החדשים יכולים להיות בתחום הטכנולוגי (ביג דאטה, או אינטליגנציה מלאכותית), בתחום האינטליגנציה הרגשית (גמישות והתמודדות עם מצבי לחץ ואי-ודאות), או בתחומי היצירתיות והחדשנות. במילים אחרות, עליהם לאמץ דפוס חשיבה מתפתח שיאפשר להם ולאנשיהם לנווט באופן מיטבי במים הסוערים אליהם נקלענו, להתכונן לסיומו של המשבר ולהצמיח את הארגון, ולא רק להיות מקובעים בהווה או לנסות לשחזר את העבר.
הטעות הגדולה ביותר שמנהיגים עלולים לעשות בתקופה זו: לחשוב שמה שעבד עד עכשיו יכול להמשיך ולשרת אותם כי "המציאות בעצם לא כל כך שונה והמשבר הוא זמני". לפתור בעיות חדשות בדרכים ישנות. לא להקשיב לאחרים, ולא להיות פתוחים ללמידה.
מנכ"לים ומנהיגים בכלל צריכים להשתמש במוח השלם. מצד אחד: להשתמש בחזון, ערכים ויצירתיות על מנת להניע אנשים ולעורר השראה ואמונה ביכולתו של הארגון לפתור בעיות ולהמשיך להוביל ולהצליח. ומצד שני: להיות בעלי חשיבה אסטרטגית וביקורתית, ולהוציא לפועל את האסטרטגיה באופן מתודולוגי. מנכ"לים חייבים להבין שלא ניתן להמשיך לעשות מה שעשינו עד כה באותו האופן. ובמילים אחרות – כפי שניסח זאת פרופסור נח הררי – לא ניתן יותר "לשפר נרות", הגיע הזמן "להמציא את החשמל".הטעות הגדולה ביותר שמנהיגים עלולים לעשות בתקופה זו: להסתכל רק על המספרים, מבלי להניע את האנשים באמצעות חזון מעורר השראה. לחשוב שהדבר הכי חשוב זה לשמור על הקיים באותן הדרכים בהן פעלו עד כה, מבלי להיות יצירתיים ומבלי לקחת את המשבר הזה כהזדמנות להוביל חדשנות בתוך הארגון ומחוצה לו.
עוד כותרת
- מנכ"לים ומנהיגים בכלל צריכים כיום, יותר מתמיד, להשתמש באינטליגנציה הרגשית שלהם. פרופ' קלאוס שוואב, מייסד ומנכ"ל הפורום הכלכלי העולמי (ומייסד כנס דאבוס), כתב שני ספרים על המהפכה התעשייתית הרביעית. בשניהם הוא מדגיש שהאינטליגנציה הרגשית הולכת להיות היכולת החשובה ביותר להצלחה במהפכה התעשייתית הרביעית. עכשיו ברור לכולם מדוע. מצד אחד, מנהיגים עדיין נדרשים לקרוא היטב את המציאות, לפתור בעיות ולהתמודד בהצלחה עם מצבי לחץ ואי-ודאות. ומצד שני, מנהיגים נדרשים כיום גם להשתמש באופן מיטבי ב"דאטה רגשי" – להיות קשובים לרגשות, שלהם ושל המנהלים והעובדים שלהם, לראות בהם מידע קריטי, להבינם ולפעול מתוך הבנה זו. הם נדרשים לגמישות, התמדה ואמונה עמוקה ביכולתם להצליח להוביל את הארגון שלהם. כל היכולות האלה הינן חלק מהאינטליגנציה הרגשית.הטעות הגדולה ביותר שמנהיגים עלולים לעשות בתקופה זו: לחשוב שניתן להתמודד בהצלחה עם המשבר אליו נקלענו רק דרך החלטות רציונליות וחשיבה ביקורתית. לא לעצור להקשיב לרגשות שלהם ולאלה של אחרים בסביבתם. לא להבין עד הסוף כיצד העולם הרגשי שלהם משפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם, על יכולתם לעבוד באופן אפקטיבי במצבי אי-ודאות ועל יכולתם להגיב באופן גמיש בעולם מורכב ומשתנה יותר מאי פעם. ולסיכום – אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית ובהתמודדות מתמדת עם משבר הקורונה. העולם, ארגונים ואנשים זקוקים כיום למנהיגות מסוג אחר. למנהיגים שמוכנים לעולם העבודה החדש, שמסוגלים לנווט ספינות במציאות מורכבת מבלי לחשוב חשיבה של "זה או זה" אלא חשיבה של "זה וזה" – בריאות וכלכלה, עובדים ולקוחות, הווה ועתיד, רווחיות ואחריות חברתית. זה הזמן להפגין יכולות מנהיגותיות יוצאות מגדר הרגיל ולמעשה להיות ראויים לתואר, לאחריות ולסמכות שנתן לנו בעצם תפקידנו. מדינת ישראל, כמו יתר מדינות העולם, זקוקות לזה יותר מתמיד.